אופוזיציליזם
22 בפבר', 2009
יש היום שאלה פוליטית באוויר אם קדימה תלך לאופוזיציה או לקואליציה.
כמובן שהעיתונים עוסקים בשאלות כמו מה שביבי מציע לליבני תמורת הצטרפות ומה לבני דורשת וכו’. אבל רציתי רק להזכיר, מילה קטנה שדווקא פה אולי שווה קצת יותר - אידיאולוגיה.
נכון, סוף האנושות וכל זה, סוף האידיאולוגיות, אבל בכל זאת. אופוזיציה לביבי זה להצביע נגד הפרטות, להתנגד למלחמות, להתנגד לפגיעה בערבים ישראלים וקבוצות מוחלשות אחרות בחברה - אתם חושבים שקדימה מסוגלים להצביע נגד כל זה?
יוסי שריד מסביר את זה יותר ספציפי
“לעצור את שטפון ההפרטה - שטרית תוחב את אצבעו בסכר; או להיאבק על שטחים פתוחים ואוויר נקי - גדעון עזרא נשכב על הגדר; או לסכל הרפתקאות מטהרן ועד לאסואן - מופז מוביל את ההתנגדות; ובראש גדוד שומרי משפט - חיים רמון המרופט. עם אופוזיציה כל כך טובה, אין סיכוי לממשלה רעה.”.
23 בפברואר, 2009 בשעה 10:31
וואלה..
גם מפלגת העבודה לא יכולה להיות בדיוק אופוזיציה אידאלית לממשלה שתקום, אבל זה מה יש כרגע
24 בפברואר, 2009 בשעה 12:05
הרעיון שאחת המפלגות הגדולות תסכים לשבת באופוזיציה מעלה בי גיחוך. בכל פעם שהייתה להם הזדמנות, חזרו אנשי העבודה בזחילה על עקרונותיהם, שוכחים, כמו אטריו בכל פעם, חלק נוסף מהסיבה שבגללה הם שם.
בתור מי שמזדהה בעיקר עם הדיעות של חד”ש, מאוד שימח אותי שציפי לבני אמרה שהיא הולכת לאופוזיציה. יותר טוב מאשר שני האפסים האחרים, שלא אומרים דבר כדי שיוכלו להחליט לפי הפופוליזם של הסקר של מחר.
עכשיו רק נשאר לראות אם היא תעמוד בזה, כי אין לי שום ספק מהי האופציה המועדפת של רמון, איציק, מופז ושאר הכיתה המדעית.